שְׁאֵלְתָּא

שְׁאֵלְתָּא, שְׁאֵילְתָּא, שְׁאֵילָא(h. form שְׁאֵלָה, שְׁאֵילָה) ch. same, 1) request, prayer, desire. Targ. Jud. 8:24. Targ. 1 Kings 2:16 (ed. Wil. שְׁאָלָא; ed. Lag. שאלה). Targ. Num. 11:4 (h. text תאוה). Targ. Esth. 5:6; a. fr. 2) question, problem. Targ. Jer. 12:1 שְׁאֵילַת דינין (h. text משפטים).Sabb.30a שאילתא Ms. M. (ed. שאילה); ib. b ולענין שאילה, v. שְׁאֵל. 3) proposition, remark, esp. as heading of decisions in Sheltoth dR. Ahai, and in citations therefrom. Tanḥ. Bresh. 2. Tanḥ. Noah 4; a. fr.Pl. שְׁאֵלָתָא, שְׁאֵלָן, שְׁאֵי׳. Targ. Y. Deut. 8:9.Y.Naz.VIII, 56b; a. e.